4. אוסף בדיחות על פי הדירוג הלשוני (ג)

* במשרד (יח' 21)

הפקיד: אני מבקש העלאה במשכורת. הרבה חברות רודפות אחריי ואני שוקל...

המנהל: אני שומע איום בדבריך?

הפקיד: חס וחלילה, אבל אחרי שהתחתנתי וקניתי את הדירה. החברות רודפות אחריי ומאיימות. החברות ן: חברת החשמל, חברת מפעלי המים, חברה לבניית דירות והחברה למכירת רהיטים בתשלום.

המנהל: אני מבין, ודרך אגב, בעניין המשקל אני דווקא מסכים אתך. מאז שהתחתנת עלית במשקל, זה לא   בריא.

 

* שתי סיבות טובות (יח' 21)

המנהל: אתה מבקש העלאה במשכורת, תן לי שתי סיבות טובות לכך.

הפקיד: נולדו לנו תאומים.

 

* בשיעור ציור (יח' 21)

המורה: ומה את ציירת, שולה?

שולה: ציירתי פרה אוכלת עשב.

המורה: אבל אני לא רואה עשב בציור שלך.

שולה: כי הפרה אכלה אותו.

המורה: ואיפה הפרה?

שולה: הפרה חזרה הביתה. מה יש לה לעשות בשדה אחרי שהעשב נגמר.

 

* חידה (יח' 21;)

שאלה: מה מכניסים יבש ומוציאים רטוב, והוא מהנה עד מאוד, מחמם את הלב בחורף וממריץ בקיץ?

תשובה: שקית תה.

 

* חידה גיאוגרפית (יח' 22)

שאלה: למה הציפורים עפות דרומה בחורף?

תשובה: כי זה רחוק מדי ללכת ברגל.

 

* חידה (יח' 22)

שאלה: למה חסידה עומדת על רגל אחת?

תשובה: כי אם תרים גם את הרגל השנייה היא תיפול!

 

* זיכרון ושכחה (יח' 22)

גבר א': למה יש לך קשר בעניבה?

גבר ב': אישתי קשרה לי אותו כדי להזכיר לי לשלוח את המכתב.

גבר א': נו, שלחת אותו?

גבר ב': לא, היא שכחה לתת לי אותו.

 

* לשאול אן ללכת (יח' 22)

אימא: אם רצית ללכת לים, למה לא באת אליי לבקש רשות?

הבן: כי רציתי ללכת לים.

 

* הקנייה (יח' 22)

זה הייה ברוסיה לפני עידן ה"פרסטרויקה". אזרח רוסי החליט לקנות מכונית. הוא ניגש לסוכנות מכוניות ובכר במכונית.

האזרח: מה המחיר של המכונית הזאת?

המוכר: שלושת אלפים דולר.

           שילם האזרח את הסכום.

האזרח: מתי אני יכול לקבל אותו?

המוכר: בעוד שלוש שנים.

האזרח: בבוקר או אחרי הצהרים?

המוכר: מה זה משנה אם בבוקר או אחרי הצהרים? הרי זה רק בעוד שלוש שנים!

האזרח: נכון. אני שואל, כי בבוקר צריך להגיע השרברב.

 

חידה (יח' 22)

שאלה: למה נשים, בעלות-בית, משמינות?

תשובה: בגלל החטאים.

שאלה: מה הקשר?

תשובה: מכיוון שבכל פעם, שנשאר על השולחן אוכל, הן אומרות: "חטא לזרוק אוכל!" ואוכלות אותו.

 

* על מה ולמה (יח' 22)

בחצר הגדול יושב ילד קטן ובוכה. שכינה מאחת הדירות מסביבה ניגשת אליו ושואלת:

השכנה: למה אתה בוכה, ילד חמוד?

הילד: ברחתי מהבית כאבא ואימא רבים. הם צועקים וזורקים זה על זה כל מיני חפצים.

השכנה: בן של מי אתה?

הילד: על זה בדיוק הם רבים עכשיו.

 

* אחות ואחות (יח' 22)

אימא של דני בהיריון

אימא: דני, מה אתה רוצה, אח או אחות?

דני: אני רוצה רק אח, כי אחות עושה זריקות.

 

* סיבה טובה (יח' 22)

הבעל: למה קנית את הכובע?

האישה: מפני שלא הסכימו לתת לי אותו בחינם.

 

* רובה-ריב (יח' 22)

אבא בא מהשמירה ביישוב ושם את הרובה בפינת החדר.

ילדה בת שלוש: אבא, למה קוראים לזה רובה, מפני שבזה עושים ריב?

 

* יחסי (יח' 23)

הבעל: אני שואל אותך בפעם האחרונה: את באה?

האישה: כבר אמרתי לך לפני שעה שאני מייד באה.

 

* פליטת פה (יח' 23)

גבר א': למה ביטלת את הנישואים שלך? הפעם נראית ממש מאוהב בה!

גבר ב': הכל בגלל פליטת פה של אימא שלה. לקראת חתונה נסענו איתה לראות דירה. מצאנו דירה יפה אוד וחשבנו שהיא תחתום לנו ערבות. אך היא אמרה שהדירה קטנה בשביל שלושתנו.

 

* העיקר, יצירה (יח' 23)

הוא: כתבתי שירים לפרנק סינטרה, לאופרה חזה, למדונה, ...

היא: כל הזמרים הנפלאים האלה שרו את השירים שלך?

הוא: לא אמרתי שהם שרו אותם. אמרתי שכתבתי להם שירים.

 

* שאלות ילדים (יח' 23)

האב חזר מהעבודה, הוריד נעליים, מזג לעצמו כוס מיץ והתיישב עם העיתון. אבל הבן הקטן שלו דווקא רצה לשאול את אבא שלו הרבה שאלות: מה זה בורסה, האם ביצה זה חי, צומח או דומם ולמה אומרים שהכלב הוא חברו הטוב של האדם.  האב פרש את העיתון ורמז לילד שהוא שאל כבר מספיק שאלות להיום, אבל הילד שאל עוד.

ילד: אבא, ולכלב יש הרבה חברים?

אבא: כן.

הילד: למה?

אבא: מפני שהוא מכשכש בזנבו ולא מקשקש בלשונו.

תאמינו או לא, הפעם הילד הבין את הרמז.

 

* אחרי ההצגה (יח' 23)

צופה א': מה דעתך על ההצגה?

צופה ב': אני חושב שהיא דפוקה...

צופה א': לא חייתי נותן לה ציון כל כך גבוהה...

 

* המיליון השני (יח' 23)

א': מחר אני מתחיל לעבוד חזק על המיליון השני שלי.

ב': המיליון השני? הרי אין לך מיליון ראשון...

א': נכון, אבל תמיד אומרים שלעשות את המיליון השני קל הרבה יותר...

 

* ניסוח (יח' 23)

התלמידים: המורה: את חושבת שצריך להעניש אנשים על מה שהם לא עשו?

המורה: כמובן שלא. זה לא מתקבל על הדעת.

התלמידים: נכון שאין יוצאים מין הכלל בעניין הזה?

המורה: ברור וחד משמעי! אין ויכוח. למה אתם שואלים? יש מי שטוען אחרת?

התלמידים: לא, אנחנו דווקא תמימי דעת בעניין הזה. לא עשינו שיעור הבית...

 

* הטון (יח' 23)

השופט: רבינוביץ', אתה צריך להתנצל בפני השכן שלך שכתב למשטרה על הקרובים שלך בישראל לומר בקול רם, שהוא איש ישר ולא רמאי.

רבינוביץ': בסדר. השכן שלי איש ישר? השכן שלי לא רמאי?

השופט: לא זאת הכוונה. האינטונציה לא נכונה.

רבינוביץ': כבוד השופט אמר לי מה להגיד ולא מה צריכה להיות המנגינה של המילים.

 

* תשובה הגיונית (יח' 23)

החולה: דוקטור, אני נוחר בלילה עד כדי כך שאני מתעורר מהנחירות שלי. אתה חושב שאפשר לעשות         משהו?

הרופא: לישון בחדר אחר.

 

* אירלנד כמשל (יח' 23)

אירי פגש בניו-יורק את בן ארצו.

א': מניין אתה?

ב': אני מדבלין.

א': שמעתי שקורים שם דברים איומים. סכנת נפשות להסתובב ברחובות שם.

ב': לא, התקשרות מגזימה. סתם זורעים פאניקה. נכון שפה ושם יש קצת פיגועי טרור, אבל בדרך כלל זו עיר שנחמד לגור בה.

א': ובמה אתה עוסק?

ב': אני מאבטח את הספקת החלב לגני הילדים.

 

* הסוד (יח' 23)

גברת א': היא אמרה לי שאמרת לה סוד שאמרתי לך לו לומר לה.

גברת ב': מנובלת! אמרתי לה לא לומר לך שאמרת לי!

גברת א': טוב. אל תגידי לה שאמרתי לך שהיא אמרה לי.

 

* מצב משפחתי (יח' 23)

הבן: אימא, מה זה רווק?

אימא: מה קרה? מישהו שאל אותך אם אתה נשוי או רווק?

הבן: לא, דיברנו היום על נשואי תערובת והמורה אמרה שעכשיו אנחנו רווקים, אבל...

אימא: נכון. אישה ואיש שאוהבים ורוצים לחיות ביחד, מתחתנים ומאותו רגע הם נשואים ומאושרים.

הבן: אז את לא כל יום נשואה, נכון?

 

* פרשנות (יח' 23)

יהודי א': שמעתי אומרים שבית המקדש חרב מפני שנאת חינם. למה הכוונה?

יהודי ב': נניח ששמעת שאני הרווחתי עשרת אלפים שקל. טבעי שמייד אתה שונא אותי. אבל האמת היא שהרווחתי רק חמשת אלפים. יוצא שעל חמשת אלפים אתה שונא אותי חינם.

 

* אצל הרופא (יח' 23)

החולה: דוקטור, באתי אליך כי אני סובל אולקוס.

הרופא: וכי מה חשבת שתיהנה ממנו?

 

* מקרה אבוד (יח' 23)

גבר א': מה קרה? למה אתה עצוב כל-כך?

גבר ב': קניתי שני כרטיסי הגרלה. היום בדקתי ומצאתי שבאחד הכרטיסים זכיתי במכונית.

גבר א': מצוין, מזל טוב! אז למה אתה עצוב?

גבר ב': למה לכל השדים והרוחות קניתי שניים? אחד הייה מספיק!

 

* מירכאות (יח' 23)

גברת א': שמעתי שאתמול יצאת לפגישה עיוורת?

גברת ב': נכון.

גברת א': ואיך "הוא" נראה?

גברת ב': בטלפון "הוא" נראה טוב יותר.

 

* סיבות לביטול אירוסין (יח' 24)

גבר א': מה קרה שביטלת את האירוסין שלך?

גבר ב': תראה, אני אגיד לך. היא לא הייתה כל-כך צעירה וגם לא כל-כך חתיכה, כסף לא היה לה וגם פקחית מדי לא הייתה. מלבד זאת, היא הייתה נודניקית גדולה. וזה עוד לא הכל: היא גם הלכה והתחתנה עם מישהו אחר. אז החלטתי לשמוע את העצות של ידידיי וזרקתי אותה…

 

* אצל הרופא (יח' 24)

הרופא: גברת, מה קרה? למה את נאנחת וגונחת?

האישה: אוי דוקטור! הידיים רועדות, הרגליים כושלות, הראש מסתובב לי. בנוסף לכך, אדוני הדוקטור, גם אני עצמי לא מרגישה טוב…

 

* איזו מין פגישה (יח' 24)

הילד: איפה נולדת, אבא?

אבא: במרוקו.

הילד: ואת, אימא?

אימא: בגרמניה.

הילד: ואני?

אבא: בישראל.

הילד: תראו איזה פלא! כל אחד מאתנו נולד במקום אחר, ובכל זאת נפגשנו שלושתנו יחד!

 

* מוען ונמען (יח' 24)

הוא: למה לא ענית למכתב שלי?

היא: לא קיבלתי ממך שום מכתב, ומלבד זאת, לא מצא חן בעיניי.

 

* תלונות (יח' 24)

השופט: למה שדדת אותה חנות שלוש פעמים?

השודד: בפעם הראשונה לקחתי משם שמלה לאשתי, ואחר כך היא ביקשה ממני פעמיים להחליף אותה.

 

* אשתי צריכה ללדת (יח' 24)

יום א' בוקר. בעבודה

פקיד: אדוני המנהל, אני חייב ללכת הביתה. אשתי צריכה ללדת.

מנהל: בוודאי, איזו שאלה, שיהיה במזל טוב!

למחרת היום

המנהל: נו, זה בן או בת?

הפקיד: אפשר יהיה לדעת רק בעוד תשעה חודשים!

 

* הכל יחסי (יח' 25)

א': מה זה תורת היחסים?

ב': אני אסביר לך כדי שתבין. לא צריך לעשות מזה עניין. נניח, יש לך שלוש שערות על הראש. זה הרבה או מעט?

א': מעט, כמובן, כלום, חס וחלילה!

ב': ואם יש שלוש שערות בצלחת המרק שלך, זה הרבה או מעט?

א': זה הרבה מאוד, איחס!

ב': זאת תורת היחסים.

 

* ביום הכיפורים (יח' 25)

 היהודי הזקן מנסה להכנס לבית הכנסת לתפילת כל נדרי.

השמש: קנית מקום לתפילה?

היהודי: לא, לא קניתי, אבל אני חייב להגיד משהו דחוף למישהו, שיושב בשורה השלישית.

השמש: צפוף מאוד ויהיה לך קשה מאוד להגיע לשם.

היהודי: זה עניין של חיים ומוות.

השמש: בסדר, היכנס, רק שלא אתפוס אותך שם מתפלל, אה?

 

* תרבות ההקשבה (יח' 25)

א': מה שלומך?

ב': רע מאוד.

א': יופי. והמשפחה?

ב': נמאסה עלי.

א': נו, זה העיקר. תקפצו פעם…

 

* נדיבות לב (יח' 25)

החתן: יקירתי, מה דעתך שנוכל ארוחת ערב ביחד?

הכלה: בשמחה, אהובי.

החתן: אז תגידי לאימא שלך שנהיה אצלה בערך בשמונה בערב.

 

* בלי חשבון (יח' 25)

האיש: אני מחפש כרטיס ברכה שיביע את אהבתי העמוקה, את נאמנותי, את רגשותיי הכניס לאישה האחת והיחידה בחיי.

המוכר: יש לי בדיוק כרטיס כזה למכירה.

האיש: מצוין, תן לי תריסר.

 

* חיבור (יח' 25)

המורה: תלמידים, היום אתם כותבים חיבור בנושא – מה אעשה כשאהיה מיליונר.

בסוף השיעור, המורה אספה את החיבורים והתפלאה לגלות שתלמיד אחד מסר לה דף ריק.

המורה: למה לא עשית שום דבר?

התלמיד: כי זה מה שאעשה כשאהיה מיליונר.

 

* בבית-משפט (יח' 25)

הנאשם: קשה לי לעמוד בעונש.

השופט: עוד מעט תשב.

 

* ציפיות (יח' 25)

דוד: ציפי, קניתי לך מתנה חבל על הזמן.

ציפי: מה זה?

דוד: טבעת-יהלומים.

ציפי: דווקא לא בא לי עכשיו על יהלומים.

דוד: אז מה את רוצה?

ציפי: אני רוצה מרצדס חדשה.

דוד: מאיפה אביא לך מרצדס מזויפת?

 

* הרשלה משלם 'בכל כספו' (יח' 25)

עייף, רעב וצ–