י"ד
אדר – פורים
"וימי הפורים
האלה לא יעברו
מתוך היהודים וזכרם
לא יסוף מזרעם"
(מגילת אסתר ט',כ"ח(
בתאריך
זה חל פורים בערים
שאינן מוקפות חומה
מימות יהושע בן-נון.
פורים
נחוג לזכר נס הצלת
היהודים מגזירת
המן בימי אחשורוש,
אשר ביקש "להשמיד
להרוג ולאבד את
כל
היהודים מנער
ועד זקן טף ונשים ביום אחד"
(מגילת
אסתר ג',י"ג(.
פורים
נקרא על שם הפור
(גורל) שהפיל המן
לקביעת התאריך
בו תבוצע מזימתו.
בהתאם
לפור קבע המן את
י"ג אדר ליום בו
יושמדו היהודים
ברחבי הממלכה.
תקנת
חכמים- "לקיים את
ימי הפורים האלה
בזמניהם"
בימי
מרדכי ואסתר נלחמו
היהודים שגרו מחוץ
לשושן עיר הבירה
של פרס בשונאיהם ב-י"ג
אדר בלבד וחגגו
את שמחת הניצחון
למחרת ב-י"ד אדר
כיום משתה ושמחה.
רצו
חכמי ישראל שבאותו
הדור לחלוק כבוד
לארץ ישראל שהיתה
חרבה ולזכור
אותה
באמצעות
נס זה ולכן
קבעו שערים שאינן
מוקפות חומה מימות
יהושע בן-נון
אף על פי
שמוקפות היום,
חוגגות ב-י"ד אדר.
(ואילו ערים שהיו
מוקפות חומה
מימות יהושע
בן-נון יחגגו את
פורים כמו בשושן
בט"ו באדר).
מצוות
ומנהגי היום
קריאת
המגילה-
מצוות
עשה מדברי סופרים
לקרוא בציבור
את מגילת
אסתר בלילה וביום.
מצווה
זו מבוססת על הנאמר
בגמרא במסכת מגילה:
"שלחה אסתר
לחכמים- קבעוני
לדורות".
משתה
ושמחה-
מצווה
להרבות בסעודת
פורים לאכול בשר
ולשתות יין ולשמוח.
ביטויי
השמחה בפורים הם
גשמיים מכיוון
שהסכנה היתה גשמית- המן רצה
להשמיד את הגוף
היהודי,
לכן קבעו חכמים
לשמח את הגוף
ע"י אכילה
ושתייה.
"אמר רבא: חייב
אדם לבסומי בפוריא
עד דלא ידע בין
ארור המן לברוך
מרדכי" (תלמוד בבלי,
מגילה ז' ע"ב).
מכיוון
שכל הנסים שנעשו
לנו בימי אחשורוש
היו בעת משתה היין:
ושתי
סולקה מהמלכות
ע"י משתה, אסתר
באה תחתיה ע"י משתה
ומפולת
המן היתה אף היא
ע"י משתה,
לכן מצווה לשתות
יין בכדי להזכיר
את הנס.
משלוח
מנות-
מצווה
לשלוח ביום פורים
לפחות לאדם אחד
שני סוגים של מאכלים
או משקים שראויים
למאכל או למשתה
כמות שהם.
מטרת
המצווה להרבות
אהבה ואחווה בעם
ישראל זכר למאמר
אסתר למרדכי:
"לך כנוס
את כל היהודים"
(מגילת אסתר ד',ט"ז).
מתנות
לאביונים-
מצווה
לתת ביום פורים
לפחות שתי מתנות
(אוכל/משקה/בגד/כסף)
לשני אביונים:
"מוטב לאדם
להרבות במתנות
לאביונים מלהרבות
בסעודתו ,שאין שמחה
גדולה ומפוארת
אלא לשמח לב עניים
ויתומים "(רמב"ם,הלכות
מגילה ב',י"ז).
קריאה
בתורה-
מכיוון
שהמן היה מזרע
עמלק נוהגים בתפילת
שחרית של פורים
לפני קריאת המגילה
לקרוא בתורה
בספר
שמות בפרשת "בשלח"-
"ויבא עמלק "(שמות
י"ז,ח').
אמירת
תפילת "על הנסים"-
התפילה
עוסקת במהותו של
נס פורים ונאמרת
בתפילת שמונה-עשרה
ובברכת המזון של
פורים.
תחפושות-
מנהג
ישראל להתחפש בפורים
כדי שלא יכירו
בין המן למרדכי
ובזה מקיימים
גם את מצוות חכמים :
"עד
דלא ידע בין ארור
המן לברוך מרדכי" (תלמוד
בבלי,מגילה ז' ע"ב).
זכר
למחצית השקל-
לפני
קריאת המגילה בערב
פורים נוהגים לתת
מטבעות
שערכם מחצית
השקל לעניים.
מנהג
זה הוא לזכר מחצית
השקל שהיו ישראל
נותנים בחודש אדר
בזמן שבית המקדש
היה קיים לצורך
קניית קורבנות
ציבור.