The Mitzvah of “Hakhel”

  • by: Rabbi Jay Goldmintz
  • Submitted on September 12, 2001

Prepared by: Rabbi Jay Goldmintz
Edited by: Dr. Moshe Sokolow

Sources

דברים לא:ט-יג
משנה סוטה ז:ה
בבלי סוטה לב ע”ב
ספרי דברים יז:יח
ספר החינוך מצוה תרי”ב
רמב”ם, משנה תורה, הלכות חגיגה פרק ג’
רמב”ם, ספר המצוות, מצות עשה טז
אנציקלופדיה תלמודית כרך י’ עמ’ תמג-תנב
הרב ש”י זוין: לאור ההלכה, עמ’ קלה-קמה
הרב אליהו בקשי-דורון: “מצות הקהל, עיקרה במעמד או בקריאת התורה?”
שנה בשנה (תשנ”ו) 081-071.

Topics:

  1. What is the HAKHEL Assembly?
  2. When is it convened?
  3. How was the Assembly conducted?
    1. Who were the participants?
    2. Who officiated?
    3. What was read aloud?
  4. For what purpose was it held?
  5. HAKHEL in the 20th century

1. What is the HAKHEL Assembly?

In the Torah, Moshe instructs the כהנים and the זקנים to convene an assembly of all Israel: men, women, children and גרים during the Sukkot festival following a Shemittah year. Its express purpose was for the people to hear a reading of the Torah, learn it, fear God, and observe the Torah laws.

From the evidence of the Mishnah we learn that the assembly was held throughout Bayit Sheni and, by implication (i.e., its association with פרשת המלך see #3b), during Bayit Rishon as well. There is no evidence for it at all after the חורבן, and only in recent times has an attempt been made to revive this custom (see #5), albeit on a symbolic basis.

2. When is the Assembly convened?

The Torah specifies: מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות i.e., during the Sukkot festival of the year following Shemittah.
The next verse: בבוא כל ישראל לראות את פני ה’ אלקיך במקום אשר יבחר i.e., when all Israel comes on pilgrimage, indicates that the appropriate time is at the beginning of the festival (אתחלתא דמועד) and the Mishnah narrows it downfurther, to the morrow of the first day(במוצאי יום-טוב ראשון של חג) that is to say, the first day of Chol Hamoed according to the practice in Israel.

The Sefer HaChinuch implies that the Assembly was not held annually in order to insure its special character, and ABRABANEL explains that the choice of the year following Shemittah was in consideration of the bountiful produce of the Shemittah year, which belonged to all Israel as a reward for their observance of the Shemittah (see Leviticus 25:6-7). Sukkot, says ABRABANEL, is particularly suited for Assembly on account of its favourable climate, as well as on account of the mood created by Rosh Hashana and Yom Kippur which immediately precede it.

3. How was the Assembly conducted?

The Mishnah describes the Assembly as follows [with additions from other sources]:

[Trumpets would sound throughout Yerushalayim – תוספתא ]

A great platform of wood would be brought and erected in the women’s forecourt. The king would sit upon it so that all could hear his reading. All the Jews would gather about him. The חזן הכנסתwould take the Torah and give it to the ראש הכנסתwho would give it to the כהן הסגן (assistant Kohen Gadol). He would then give it to the Kohen Gadol who, in turn, gave it to the king [“in order to endow it with eminence amid the multitude of the people” – Sefer HaChinuch. The king would accept it while standing but, if he wished, he might sit while he read it. ]

a. Who were the participants?

The Torah first states: “All Israel” (vs. 11), and quickly details: “Men, women, children [and strangers]” (vs. 12). A famous adage of Rabbi El’azar ben Azariah states: “Men would come to learn and women – to listen. Why would children come? To provide a reward for those who brought them”חגיגה ג ע”א). )

The Role of Women

Although this mitzvah is one which is dependent upon a specific time (and women would ordinarily be exempt), the verse specifically mentions the obligation of women to attend. This verse thus plays a pivotal role in our understanding of the mitzvot in which women are generally obligated.

The Participation of Children

Although children are generally exempt from all legal obligations, they were an integral part of the Hakhel Assembly for one of two reasons, depending upon their age. If they were infants, their presence served to benefit their parents (who would otherwise have had to remain at home with them and miss the Assembly), as we quoted R. El’azar ben Azariah, above.

The second possibility, however, is that the requirement of participation in Hakhel refers only to children who are already at an age of understanding. This, in fact, is the opinion of RAMBAN in his commentary (vs. 13), basing himself upon the purpose of the ceremony (vs. 12), “that they will listen and fear.”

A third possibility is raised by the מהרש”א (חגיגה ג ע”א)who says that the children referred to in vs. 12 as attending Hakhel must be of an educable age, whereas the ones mentioned in vs. 13 as “אשר לא ידעו” are the infants. The same conclusion is reached by the Or HaChaim in his commentary, basing himself upon the difference between “ולמען ילמדו ויראו “(“to learn and to fear”, vs. 12), and “ולמדו ליראה” (“to learn to fear”, vs. 13). In לאורההלכהעמ’ קלז Rabbi Zevin cites the אדר”ת [Rabbi A.D. Rabinowitz-Teomim; see more about him in section 5], who finds it hard to believe that the Torah would require the presence of thousands of crying and screaming infants, whose voices might drown out the ceremony and whose lack of cleanliness was inconsistent with the sanctity of the occasion. [See the תוספות in חגיגה who discuss bringing children to the ביתהכנסת based upon the presumption of their participation in Hakhel[.

[We will not deal here with the question of who is “the stranger” who participated, other than to note that it refers to either a גר צדק or a גר תושב]

b. Who officiated?

As we have already seen in the Mishnah, the presiding official at Hakhel was the king of Israel. This is determined, in theספרי by the association of the Torah reading of Hakhel (“התורה הזאת”) with the Torah reading for which the king is responsible (also called“התורה הזאת”), according to the “”.משפט המלך Another basis for this determination (found in the(חזקוני is the singular form of the verb (תקרא vs. 11), which is assumed to refer to Joshua, whose status was that of a king. A third source is provided by the description in 2 Kings 23:1-2 of the assembly convened by King Josiah during which the הבריתספר was read before all the people.

c. What was read aloud?

All the sources agree that the reading was from the book of דברים (the words התורה הזאת”” are understood to refer to it specifically), and the predominant opinions are that the readings were:

i. From the beginning of the book through Shema (6:4);
ii. The second paragraph of Shema (11:13-21);
iii. עשר תעשר (14:22-27);
iv. כי תכלה לעשר (26:12-15);
v. פרשת המלך (17:14-20);
vi. הברכות והקללות (28:1-69).

The reading was preceded and followed by the same blessings that we customarily recite, and seven additional blessings were added at the end.

The reading had to be performed in Hebrew. Of those who had difficulty with that language, Rambam says:
Converts, who do not know Hebrew, are obligated to prepare their hearts and ears to listen with fear and trembling as on the day the Torah was given on Sinai. Even the wisest scholars who know the entire Torah are required to listen with great intent. One who cannot hear (either because he is too far away, or because he doesn’t understand Hebrew) is required to direct his heart to the reading, for the Torah established this in order to strengthen the true faith. He should see himself as if he were commanded to accept the Torah at this moment as though he heard it from God, Himself, for the king is the emissary for making the voice of God heard.

4. For what purpose was it held?

We cite the Sefer HaChinuch:

We are commanded to have the entire Jewish people gather together – men women and children – at the conclusion of the Shemittah year, during the festival of Sukkot (in Yerushalayim ) to read, publicly, from משנה תורה . How is it read? Trumpets are sounded throughout Yerushalayim.. A raised wooden platform used to be placed in the women’s gallery [of the Temple] and the king would sit upon it while he read so that the reading would be audible. All the Israelites who had come on pilgrimage for the festival would gather around him as he read….

The source of the mitzvah is that the essence of the Jewish people is the Torah and it is incumbent upon each and every Jew to gather together – men, women and children – to hear it read…. This mitzvah is in force whenever the Jewish people inhabit their own land… and it is a great pillar of our religion.

5. HAKHEL in the 20th century

In recent times, the idea of reviving Hakhel was first raised by Rabbi Eliyahu David Rabinowitz–Teomim (known as the אדר”ת he was the father-in-law of RavKook), who published two pamphlets to this effect”זכר למקדש” and “דבר בעתו”. In his book, עיר הקודש והמקדש (part 4, chapter 15), Rabbi Y.M. Tekochinsky narrates:

I heard that when the אדר”ת arrived in ירושלים he was upset to see that the people were not accustomed to commemorate the mitzvah of הקהלafter the conclusion of the Shemittah year. He was correct; even if there is no obligation to do so today, it would be desirable to commemorate it as other mitzvot which pertained to the Temple are commemorated.”

When Rabbi Shemuel Salant was the chief rabbi of Yerushalayimit was his custom to gather all the students of תלמודי תורה in front of the Kotel on the first day of Sukkot Chol HaMoed, where he read before them the same Torah portions which the king would read at הקהל. The first actualהקהל commemoration occurred following the Shemittah year of 5705 (1945). This event was subsequently described as follows:

“A myriad of people ascended to ירושלים to attend the very special service which was conducted in the Yeshurun Synagogue from which a mass procession moved on to the Kotel where the portions of the king were read. It was a very impressive gathering.”

The most recent ceremony was held after the Shemittah year of 5754 (1994), with the participation of the chief rabbis, the President of the State of Israel, and other dignitaries.

Some of the Relevant Sources :

דברים פרק לא

(ז) ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע ידוד לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם:

(ח) וידוד הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת:

(ט) ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית ידוד ואל כל זקני ישראל:

(י) ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות:

(יא) בבוא כל ישראל לראות את פני ידוד אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם:

(יב) הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ידוד אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת:

(יג) ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ידוד אלהיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה: פ
רמב”ם הלכות חגיגה פרק ג

הלכה א
מצות עשה להקהיל כל ישראל אנשים ונשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצות ומחזקות ידיהם בדת האמת, שנאמר מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסכות בבוא כל ישראל לראות וגו’ הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך וגו’.

הלכה ב
כל הפטור מן הראייה פטור ממצות הקהל חוץ מן הנשים והטף והערל, אבל הטמא פטור ממצות הקהל שנאמרבבוא כל ישראל וזה אינו ראוי לביאה, והדבר ברור שהטומטום והאנדרוגינוס חייבין שהרי הנשים חייבות.

הלכה ג
אימתי היו קורין, במוצאי יום טוב הראשון של חג הסכות שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית, והמלך הוא שיקרא באזניהם, ובעזרת הנשים היו קורין, וקורא כשהוא יושב ואם קרא מעומד הרי זה משובח, מהיכן הוא קורא מתחילת חומש אלה הדברים עד סוף פרשת שמע ומדלג לוהיה אם שמוע וגו’ ומדלג לעשר תעשר וקורא מעשר תעשר על הסדר עד סוף ברכות וקללות עד מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב ופוסק.

הלכה ד
כיצד הוא קורא תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם, ומביאין בימה גדולה ושל עץ היתה ומעמידין אותה באמצע עזרת נשים והמלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו וכל ישראל העולים לחג מתקבצין סביביו, וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן וסגן לכהן גדול וכהן גדול למלך כדי להדרו ברוב בני אדם, והמלך מקבלו כשהוא עומד ואם רצה ישב ופותח ורואה ומברך כדרך שמברך כל קורא בתורה בבית הכנסת, וקורא הפרשיות שאמרנו עד שהוא גומר וגולל ומברך לאחריה כדרך שמברכין בבתי כנסיות ומוסיף שבע ברכות ואלו הן: רצה ה’ אלהינו בעמך ישראל וכו’ מודים אנחנו לך וכו’, אתה בחרתנו מכל העמים וכו’, עד מקדש ישראל והזמנים כדרך שמברכין בתפלה, הרי שלש ברכות כמטבען, רביעית מתפלל על המקדש שיעמוד וחותם בה בא”י השוכן בציון, חמישית מתפלל על ישראל שתעמוד מלכותם וחותם בה הבוחר בישראל, ששית מתפלל על הכהנים שירצה האל עבודתם וחותם בה בא”י מקדש הכהנים, שביעית מתחנן ומתפלל בה כפי מה שהוא יכול וחותם בה הושע ה’ את עמך ישראל שעמך צריכין להושע בא”י שומע תפלה.

הלכה ה
הקריאה והברכות בלשון הקדש, שנאמר תקרא את התורה הזאת בלשונה אע”פ שיש שם לועזות.

הלכה ו
וגרים שאינן מכירין חייבין להכין לבם ולהקשיב אזנם לשמוע באימה ויראה וגילה ברעדה כיום שניתנה בו בסיני, אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה חייבין לשמוע בכוונה גדולה יתרה, ומי שאינו יכול לשמוע מכוין לבו לקריאה זו שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת ויראה עצמו כאילו עתה נצטוה בה ומפי הגבורה שומעה, שהמלך שליח הוא להשמיע דברי האל.
הלכה ז

יום הקהל שחל להיות בשבת מאחרין אותו לאחר השבת, מפני תקיעת החצוצרות והתחינות שאינן דוחין את השבת. +/השגת הראב”ד/ שאינן דוחין את השבת. א”א ואפילו יו”ט אינו דוחה ופירשו בירושלמי מפני הבימהשבעזרה ויעשו אותה מערב יו”ט שלא לדחוק את העזרה שמענו מכאן שאינו מעכב את התקיעות כאשר כתב+. סליקו להו הלכות חגיגה בס”ד.

  • Contact us

    The Lookstein Center
    Bar Ilan University
    Ramat Gan 5290002
    Israel
    P:+972-3-531-8199
    F:+972-3-535-1912
    info@lookstein.org

  • Connect on Facebook

  • Discussion Groups

    Be a part of our online communities, the first of which, Lookjed, began in 1998 with just 25 members (currently, over 3000!). Lookjed and Mifgashim are forums for educational professionals of all levels— academics, principals, teachers, and even lay people—to introduce, reflect upon, and debate compelling topics of interest in the world of Jewish education

    Learn More

  • Become a member

    Show your support for Jewish education, your colleagues, and The Lookstein Center by becoming a member. Membership packages are available for individuals, schools/organization, and university libraries.

    Learn More