2.1 ההומור - אמצעי לטיפוח לשרים חברתיים
בקבוצה ובין המורה לתלמידיו
לקראת ביסוס הדברים בעבודה זו
קראתי גם חומר תיאורטי רב שתומך באינטואיציות שלי. למשל, לדעת פרופ' א. כהן, 1994:
"להומור תפקיד חשוב עד
מאוד בעבודה הקבוצתית. הוא מחזק את הקשרים החברתיים בין חברי קבוצה, צמצם את המרחק החברתי בין חבריה, יוצר
תחושה של לכידות, והשתתפות בצחוק הופכת אף לנכונות שיתוף פעולה. הוא מגדיל את הפתיחות של חברי הקבוצה
להתבטא...הומור בונה שפה משותפת של בדיחות
פרטיות' ואסוציאציות הומוריסטיות ייחודיות לחברי הקבוצה."
העבודה, שהומור מופיע בה על
פי רוב במסגרת בין-אישית, מדגישה את תפקידו החברתי. הוא מעין "מחנך
חברתי". יש בכוחו לקרב, להסיר מחיצות, ליצור אווירה נעימה יותר ולכוון יחסים
בין-אישיים.
והיבט נוסף הוא ההומור המכוון
ספציפית לנושא השיעור, כי אז ניתן לסייע לתלמיד בהתמודדות עם החומר הקשה בהקשרים
טבעיים של שיחה עם פואנטה היתולית. בעזרתו השיעור נעשה יותר קל למורה ולתלמידיו.
קליטת התלמידים מסתייעת מההקשר של הסיטואציה המתוארת בבדיחה והתבנית הלשונית
המסוימת נקשרת לעוקץ הבדיחה.
מאותו רגע, אם התלמיד ינסה את
כוחו בהעברת הבדיחה לאחרים, כי אז עליו להשתמש בלשונה. מכאן שהבנת הסיטואציה
ולשונה מוכחת מעצם האפקט הקומי בעת סיפורה. כלומר, אם התלמיד יצליח להצחיק את
מאזיניו, כי אז סימן שהוא נקט לשון נכונה. המורה, והתלמיד, המספרים בדיחה וזוכים
לתגובה הרצויה, מוצאים בכך סיפוק. ההומור עשוי, אפוא, לקרב את קהל השומעים למספר
ולהקטין את המרחק הפסיכולוגי ביניהם. כאשר המורה משתמש ~הומור הוא מושך את תשומת
לב התלמידים, משפר את יכולת הריכוז
שלהם בכיתה ומוביל לשיתוף פעולה טוב בינו לתלמידיו.
* ניסוח
התלמידים: המורה, את חושבת שצריך
להעניש אנשים על מה שהם לא עשו?
המורה: כמובן שלא. זה לא מתקבל על הדעת!
התלמידים: נכון שאין יוצאים מן הכלל
בעניין הזה?
המורה: ברור וחד משמעי! אין ויכוח. למה אתם שאלים? יש מי שטוען
אחרת?
התלמידים: לא, אנחנו דווקא תמימי דעים
בעניין הזה. לא עשינו שיעור הבית...
המורה מסביר חומר חדש וכמה תלמידים מפריעים.
המורה: תלמידים, אתם מכירים את החידה: מה ההבדל בין זבוב
לתלמיד?
התלמידים שותקים.
המורה: הזבוב עף ומפריע, התלמיד - מפריע ועף.
|