3.3 הבדיחה – כלי ליישום מבנים לשוניים על פי הדירוג הלשוני
בשונה מהקניית שפת אם, הנחלת הלשון למי שלא נולד וגדל
בתוכה מצריכה דירוג שיטתי של רכיבי הלשון.
הדירוג הלשוני, המוצע בתוכנית זו, מושתת על יחידת המשפט כיחידת המשמעות הבסיסית, ועל טקסטים.., כי בהם נפרשת התרבות האנושית ומתבצעת התקשרות
הבינאישית... בדרך היישום של השפה כמכלול לא זורקים את הדקדוק, אלא שהעיסוק בו
מעוגן תמיד בהקשר טבעי, כ'שימוש ב'
(מ' בר-לב, מ' מנדלסון, 1998).
"לימוד של כל נושא בכיתה במסגרת שיעורי הלשון
יכול להיעשות בדרך שתפתח את מודעתו של התלמיד ללשון, ובכך תתרום דם לשיפור לשונו
באותו תחום. המטרה היא קודם כל לקנות לו את הידע האקדמי בתחום הנלמד, אך יש לתאר
את תופעות הלשון כך שיהפכו למעניינות בעיני הלומד. ניתן לעשות זאת בדרכים מגוונות ביותר, והן קשורות בשיטות
הוראה, בדרכי הדגמה ותרגול, וכו'" (א. שוורצוולד, תשנ"ח).
א. שוורצוולד ממליצה להשתמש בחומרים
מיוחדים (ובתוכם היא מדגישה דווקא את השימוש בבדיחות) המעוררים ךא רק חוויה אסתטית
אלא גם בפתחים הבנה בלשון ומודעות לשונית.
ישנן לפחות שתי דרכים ללמד חומר
דקדוקי חדש:
א.
כשנקודת המוצא היא כללי הדקדוק.
מלמדים את כללי הדקדוק של תורת הצורות ושל הצטרפות המילים למשפט פשוט בתוך הקשר של
משפט פשוט, ואחרי ניסוח הכלל מדגימים את התופעה במשפט בהקשר טקסטואלי. כלומר, מהדקדוק אל ההקשר.
ב.
כשנ'ודת המוצא היא הטקסט,
שעוסקים בו בהקשר טבעי, מזהים מבנים תחביריים, ורק אחרי שנוצרת מסגרת התייחסות
ניאותה, המורה מצביעה על התופעה הדקדוקית ומביא את תלמידיו לידי תובנה דקדוקית.
כלומר, מההקשר אל הדקדוק.
מבחינה סטטיסטית הסתבר שיש
נושאים דקדוקיים מסוימים שבולטים יותר בבדיחות ויש כאלה שפחות, והרי זה חלק ממאפייני הסוגה. המורים
יכולים לנצל את זה כדי להמחיש את הנושא הנלמד.
כך למשל, נושא ה'שאלות',
הנכללות בתכנית בארבע עשרה יחידות מתוך עשרים ותשע. הבדיחות, במיוחד חידות,
מורכבות משאלות ותשובות. השאלות בשתלבות בבדיחות בכל הנושאים, ובעזרתן אפשר לתרגל
שימוש בתבניות לשוניות שונות.
נדגים יישום כזה במספר
יחידות מתוך התכנית המדורגת:
יח' 8. פרטים אישיים,
שאלות: איך קוראים לך? בת כמה את? ...
* אבות ובנים
הגננת:
איך קוראים לגור חתולים?
הילד:
חתלתול.
הגננת:
נכון. ואיך קוראים לגור כלבים?
הילד:
כלבלב.
הגננת:
נכון. ואיך קוראים לגור הפרה והפר?
הילד:
פרפר?
* גיל
אישה א': היום
יום ההולדת שלי.
אישה ב': מזל
טוב! בת כמה את לא?
יח' 9: שאלה (לשם תואר)
* החבר החדש
השכנה: איך החבר החדש של הבת שלך, הוא נחמד?
אימה: נחמד מאוד. יש לו העיניים התכולות של אימה והמרצדס של אבא.
יח 11. שאלה: עם מי? ...
* יום ראשון באולפן
המורה: אתה
מדבר עברית?
העולה החדש: כן.
המורה: יופי! עם מי אתה מדבר עברית? עם ישראלים?
העולה: לא!
רק עם המילון. עם האנשים אני עוד פוחד לדבר.
יח' 15. שאלות: למה? מדוע? בשביל מה? בשביל מי?
* שיטות
איש אחד מניע לשכן שלו נגן:
האיש: השאל לי בבקשה את הגיטרה החשמלית שלך הערב...
הנגן: למה? אתה רוצה ללמוד לנגן עליה?
האיש: לא. אני פשוט עייף נורא ורוצה לישון בשקט.
* חידה גיאוגרפית
שאלה: למה
הציפורים עפות לארצות החום בחורף?
תשובה: כי זה רחוק מדי ללכת ברגל.
* תלמיד חכם
הבן מביא את פנקס הציונים הביתה.
אבא: בני, למה
אתה לא מקבל את הציונים הטובים ביותר בכיתה?
הבו: אבא, למה
אתה לא מקבל את המשכורת הגבוהה ביותר במשרד?
יח' 29: פסוקית תנאי בטל, שאלות היפותיטיות: מה
היה קורה אילו...?
* תיאוריה ומעשה
גבר א': אתה
מאמין בסוציאליזם?
גבר ב':
בוודאי, זאת דרך החיים הנכונה. כולנו שווים ועלינו לחלק הכל בצורה שווה.
גבר א': אילו
היו לך שני סוסים היית נותן לי אחד?
גבר ב':
בוודאי.
גבר א': ואילו
היו לך שתי פרות היית נותן לי אחת?
גבר ב':
בוודאי.
גבר א': ואילו
היו לך שתי עזים היית נותן לי אחת?
גבר ב': לך
לעזאזל, אתה יודע שיש לי שתי עזים.
משימות:
1. לסמן את מילות השאלה;
2. לסמן את תבנית הלשון ולתרגל אותה;
3. בתרגול כדאי לעשות פאוזה אחרי השאלה ולבקש מהתלמידים שיציעו
גרסא הומוריסטית משלהם של התשובה. זה מועיל גם מבחינת
לימודי הכללים של תבניות הלשון וגם מההיבט של טיפוח היצירתיות והעצמאות של
הלומדים,
1. להשוות את התשובות עם מקור הבדיחה,
2. לערבב חלקים של כמה בדיחות ולתת לתלמידים מטלה לחבר את
הבדיחות מחדש,
3. להמחיז בדיחות בזוגות.
בדוגמות להלן אדגים היקרויות מרובות של נושא 'זמן עבר'
בבניין פעל ובמיוחד של הפועל 'להיות', שהוא הנפוץ ביותר בבדיחות:
יח' 17: נטיית הסופיות
* הוא והיא
הוא: לא
פגשתי אותך בבוסטון?
היא: מעולם לא הייתי בבוסטון.
הוא: גם
אני לא הייתי שם. היו שם בוודאי שני אנשים אחרים.
* שיחת אימה עם בנה הקטן
אימה: היו
בצלחת שתי פרוסות עוגה. ועכשיו יש
רק אחת. איפה הפרוסה השנייה?
הבן: אני
לא יודע. היה חושך, ולא ראיתי את הפרוסה השנייה.
* רפורט
השוטר:
גברתי, למה עברת באור אדום? לא ראית את הרמזור?
האישה: את
הרמזור ראיתי, אבל אותך לא ראיתי.
* פגישת חברות
דליה: שלום
מירי! מה שלומך? מזמן לא ראיתי אותך! איפה היית כל הזמן? את נראית מצוין!
מירי: טוב,
תודה, בסדר. הייתי פה, לא יצאתי מתל-אביב. כדאי להיפגש ולשוחח על
כוס קפה...
דליה: מה את
עושה הערב?
מירי: שום
דבר מיוחד, היום אני פנויה.
דליה: ומחר?
מירי: מחר, לא בדיוק, אבל אפשר...
דליה: ומחרתיים?
מירי: מחרתיים אני מוזמנת למסיבת יום הולדת אצל
חברים.
דליה: חבל! דווקא רציתי להזמין אותך מחרתיים אליי הביתה לארוחת-ערב... לא נורא, בפעם אחרת
משימות לתלמידים
שאלות הבנה:
א. מהו זמן האירועים בבדיחות?
ב. אילו מילים עזרו לכם לקבוע מהו הזמן בכל בדיחה?
מטלות: בארבע
הבדיחות האלה אנו נתקלים בשימוש:
1.
במילות זמן (עכשיו, הערב, היום, מחר, מחרתיים, בפעם אחרת, כל הזמן,
מזמן, מעולם לא). כדאי לבקש מהתלמידים לזהות ולסמן אותן, להוסיף מילות זמן נוספות
ולהסביר לאיזה זמן הן שייכות.
2.
בפועלי בנין פעל
בזמן עבר (לפגוש, לראות,
להיות, לרצות, לעבור, לצאת). כדאי לבקש מהם שיוסיפו גם פועלי אמירה (לומר, לשאול,
לענות, לפנות, ללחוש, לשמוח, לקרוא ל...) כדאי לבקש מהתלמידים להסביר מה משותף לכל
הפעלים האלה, ולהדגיש את הצורנים בנטיית הסופיות. אפשר לתרגל המרות (פעלים,
מין,גוף או זמן, אם אפשר).
3.
בלכידות הטקסט
ולזיהוי קשרים, ניתן להדפיס
ולגזור כל בדיחה לחלקים (משפטים), לערבב את כל החלקים של ארבע הבדיחות ולתת
לתלמידים לחבר ולארגן את הבדיחות האלה.
4.
להמחיז בדיחות בזוגות.
אפשר לתרגל באותה שיטה את נטיית התחיליות בזמן עתיד (יח' 25 בתכנית), אך פה
כדאי להשתמש בנושא 'בקשות' בדיבור עקיף הדורשות זמן עתיד. כלומר, להיות נאמנים
לזיקה בין התבנית התחבירית להקשר השיחתי.