6. ביבליוגרפיה

·        בר-לב מ', מנדלסון מ' (1998), התכנית המדורגת להוראת עברית בחמ"ע.

·        ברוש ש', וינבך ל' (1986), אמנון השיח. תקשורת בין-אישית ופעולות דיבור:
מפעלים אוניברסיטאים

·        ברוש ש' (1999), אוריינות חדשה במבט פדגוגי, תל-אביב: מט"ח.

·        זיו א' (1981), פסיכולוגיה של ההומור, תל-אביב: יחדיו.

·        זיו א' (1986), הומור יהודי, תל-אביב: פפירוס.

·        זיו א' (1991), הומור ואישיות, תל-אביב: פפירוס.

·        זידמן ע' (1994), הומור, תל-אביב: פפירוס.

·        כהן א' (1994), חיים בצחוק, חיפה: אמציה.

·        כהן א' (2000), הספר הגדול של הבדיחה והשנינה, חיפה: אמציה.

·        לנדאו ר' (1986), 'תאונה בתקשורת': תכונות שיח אחדות של הבדיחה העממית כיחידת טקסט, בתוך: בקורת ובלשנות 21, עמ' 17-34.

·        שוורצוולד א' (תשנ"ח) כמה הצעות לפיתוח המודעות הלשונית, בתוך: תלפיות, שנתון המכללה.

·        שלום צ', גייגר ו' (2000), ההומור הלשוני בכלי דידקטי לטיפוח המודעות הלשונית, בתוך
ספר מאיה פרוכטמן, עמ' 387-405.

·        שראל צ' (1993), המשלב וטיפוח בחינוך הלשוני, חלקת לשון 10, עמ' 45-63.

·        שתיל נ' (2000), ההומור הלשוני בראייה סטרוקטורליסטית בדגש על המכניזמים המורפולוגיים של ההומור העברי, בתוך: עבודות החוג הישראלי של חברי חברה האירופית לבלשנות, מס' 12, עמ' 55-73.