Responsa: Man in Space

Jun 6, 2002

This article is a Hebrew responsa that deals with the Halakhic implications of a man in space.

בס”ד יום רביעי כ”א מר”ח תשס”ב ירושלים

כבוד הרב הנעלה חיים צבי קאניקאו שליט”א

שלום וברכה,

בדבר השאלה בעניין הנהגת אדם מישראל שנוסע בלווין שאצלו כל שעה וחצי מתחלף מלילה ליום ללילה ז”א באם היינו אומרים שכל חילוף של לילה ויום הוא יום אחד ועד שנאמר בכתוב בראשית א’ ה’ …, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד [ולהלן נאריך בפירוש יום אחד ובמשמעות הכתוב והדברים היוצאים ממנה].

הרי במהלך שבוע ימים של החמה שבו יש לאדם הדר בכדור הארץ שבע ימים ושבע לילות המתחלק בדיניו לעניין הנחת תפילין כל יום קריאת שמע כל יום ולילה ושמירת שבת יום אחד של 24 שעות ועוד. וכ”ט ימים וי”ב שעות ועוד למניין חודש ולדיני ראש חודש. ומהלך של שס”ה ימים למצוות רבות ושונות ראש השנה על כל דיניה, יוהכ”פ עם דיניה סוכות ושמ”ת עם דיניה חנוכה פורים עם דיניהם פסח עם דיניה חג שבועות עם דיניה ועוד שהם מסתדרים במשך שנה ושנה מורכב משני נתונים מהלך הירח והשמש מהלך הירח מהוה את החודש וע”ז נצטוינו בספר שמות פרשת בא פרק ב’ פסוק ב’ החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לחדשי השנה והם שנים עשר חדשי השנה וכמבואר בתורה בנביאים ובכתובים שכל חודש מתקדם במניין אייר שני סיון שלישי כ”ו תשרי שביעי וכו’ ואדר שנים עשר וחוזר שוב ניסן ראשון והואיל ואין התאמה בין י”ב חודשי הלבנה לשנת חמה בהבדל בערך של י”א יום באה התורה וכתבה ב’. שמור את חודש האביב ואי אשפר לשמור את חודש האביב לפי חודשי הלבנה ועפ”י למדו חז”ל שיש להתאים את חודשי הלבנה עם שנת השמש וע”ז בא שנת העיבור וע”ז נאמר בספר דברים פרשת ואתחנן כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים כי זה היחוד של ישראל שיש לו חודשי השנה וגם שנת שמש שלאומות אחרים אין חודש או שאין שנה ועיין.

וכל האמור ביום של עשרים וארבע שעות ליום כפול ז’ ימי השבוע כפול כ”ט וחצי ימי החודש כפול שנים עשר ובשנים מיוחדות כפול שלוש עשרה וכך מתחלק השנה וכך הם חיובי המצוות התלויות בזמן וע”ד שאמרו חז”ל בש”ס פסחים ב’ ע”א עה”פ בפרשת בראשית שם ויקרא א’ לאור יום ולחושך קרא לילה וגו’ ואמרו חז”ל קריה רחמנא לנהורא ופקדיה אמצותא דיממא וקריה רחמנא לחשוכא ופקדיה אמצותא דלילה ע”כ ותוס’ רבינו פרץ דפירש אמצותא דיומא אמצוות התלויות ביום ואמצותא דלילה אמצוות הנוהגות בלילה ובודאי אמצוות התלויות בלילה ויום ויהי ערב ויהי בוקר ששם שלימות היום של לילה ויום קובעים.

וכ”ז כאמור למי שחי בזמן של לילה ויום שביחד מהווים בערב עשרים וארבע שעות וכאמור כשלושים יום בחודש הלבנה ובשס”ה ימים בערך (לפי השנים) לשנה ושוב חוזרים הדברים משא”כ באיש שנמצא במצב שכל שעה וחצי בערך עובר עליו יום ובמשך עשרים וארבע שעות יש לו כבר שש עשרה ימים בערך ובחודש ובשבוע שש עשרה כפול שבע ובחודש שש עשרה כפול כשלושים ובשנה שס”ה כפול שש עשרה שלפי”ז היה צריך שיהיה לו בכל יום שש עשרה חיובי תפילין שלושים ושנים חיובי ק”ש וכמעט בכל יום כשלוש פעמים שבת ובכל עשרים יום בערך ראה”ש יוהכ”פ סוכות חנוכה פורים פסח שבועות וגם לא מסתבר שהזמנים ישתנו לפי המקום שהוא נמצא מתחתו כמה שניות או רגעים שבת וכמה לא שבת כמה רגעים זמן קריאת שמע ומיד מתבטל וכן בכל הנושאים ולכן פשוט הוא שהתורה נתנה למי שחי בסדר זמנים בכדור הארץ שהירח והשמש מקיפין אותו ולא בסדר זמנים אחרים לגמרי.

אלא שמסתבר מאוד שכשם שיש גמרא בש”ס שבת דף ס”ט עב אמר ר”ה היה מהלך במדבר ואינו יודע אימתי שבת מונה ששה ימים ומשמר יום אחד חיא בר רב אומר משמר יום אחד ומונה ששה ימים במאי קמפליגי מר סבר כברייתו של עולם (שהיה ששה ימי המעשה ואח”כ שבת) ומר סבר כאדם הראשון והגמרא מביא ברייתא כר”ה שמונה ששה ומשמר אחד ואח”ז אומרת הגמרא אמר רבא בכל יום עושה כדי פרנסתו בר מההוא יומא וההוא יומא לימות דעביד מאתמול דעביד מאתמול שני פרנסות ודילמא מאתמול שבת הואי אלא כל יום ויום עושה לו פרנסתו ואפילו ההוא יומא וההוא יומא במה מינכר בקדושתא ואבדלתא ע”כ.

וכ”ה בשו”ע או”ח שד”מ סע”א ההולך במדבר ואינו יודע מתי שבת מונה שבעה ימים מיום שנתן אל לבו שכחתו ומקדש השביעי בקדושא והבדלה וכו’ ע”ש וכל זה שלא ישתכח תורת שבת ואעפ”י שאינו שבת התירו לו לברך ולקדש ואעפ”י שהאמור מיירי באדם שחייב בשבת וכל הדיון הוא מדין ספק ולכן גם המחלוקת איך לספור עכ”ז מבואר שבכדי שלא ישתכח תורת שבת התירו לו לברך ולקדש ולהבדיל ומסתבר מאד מאד שלא ישתכח עוד מצוות בחלל יש לומר שצריך לקיים את המצוות לפי שעות היום למשל אם יצא ממקום מסויים בשעות שקיעת החמה ביום ג. שימנה עשרים וארבע שעות ליום ואז יניח תפילין למשל אבל שיעשה אותו אחרי שנים עשר שעות בערך שיתייחס  לו כיום ויניח אותו כשעובר במקום ששם יום וכן אז יקרא קריאת שמע ותפילת שחרית ואח”כ לפי זמן זה וכשהוא יום מנחה ואחרי עשרים וארבע שעות ועוד יתפלל מעריב ויקרא קריאת שמע במקום שימצא שבכדור לילה וזה יהיה אחרי יום ג’ וכן יעשה עוד עשרים וארבע  שבועות ויתנהג כאמור לענייני תפילין קר”ש ומנחה ומעריב ואח”כ יום חמישי ואח”כ יום שישי ואחרי שבעים ושנים שעות יתנהג בדיני שבת כהלכתה וקידוש של לילה ותפילה במקום שהוא עתה לילה ואחרי שנים עשר יהיה יום ובמקום שהשמש זורחת יתפלל יאכל סעודת שבת וקידוש וכן יצטרך לזכור את יום החודש ויספור לפי”ז ולפי הלוח שיקח אתו ימים כמספר עשרים וארבע שעות ליום ולפי הלוח לנהוג ימי ראה”ש יום הכפורים כדינם ותקיעת שופר אחר שנים עשר שעות ובזמן שנמצא היכן שהשמש זורחת וכן לעניין סוכות אם שפטור מסוכה אמנם לקידוש ולהבדלה ולדינים אחרים אחריו לחנוכה ולפורים לדינים שלהם וכן לפסח לעניין מצה וסדר כשהוא לילה לפי הספירה ובמקום שהוא לילה כאמור וכן הלאה.

ומש”כ שהאיש רוצה להתחיל לספור משעות ומימים שנוהג באר”י התשובה פשוטה יוכל לעשות כן שאם ידע בזמן שיהיה מעל אר”י בפעם הראשונה את השעה המדויקת שם והיום בשבוע המדויק והיום בחודש עם החודש שיתחיל לספור משם ויתנהג משם והלאה כאמור.

בברכה ובהצלחה,

הרב לוי יצחק הלפרין

ראש המכון